צעדת האלמנטים הנעלמים

שדרות רוטשילד – תל-אביב 12/8/2014

אנחנו האלמנטים הנעלמים, השאלות שלא נשאלו, הגבות שלא הורמו, רוחות רפאים של קורבנות אילמים חסרי פנים ושמות, שמות ההרוגים שלא הוזכרו.
אנו חיים תחת שלטונם של אינטרסנטים העסוקים בלעשות רווח לביתם – פוליטיקאים, אנשי תעשיות הנשק, בכירי הצבא וגופי התקשורת והעתונות. כל אחד מהם בדרכו עסוק בהעמקת תחושת הפחד שלנו – ככל שנפחד יותר כך הרווחים שלהם יגדלו.

לכל אורכה של המתקפה על עזה אנו, החברה בישראל, בלענו את התשובות שקיבלנו באמצעות התקשורת ללא שום פקפוק. שידורים סביב השעון של קשקשת בלתי פוסקת במשדרים מיוחדים ששודרו מאתרי שיגור כיפת ברזל, ערי הדרום ורחובות תל אביב באו להזכיר לנו שוב ושוב - תפחדו! השאלות המהותיות לא נשאלו במשדרים האלו:
  1. מדוע יצאה ישראל למתקפה ומהם המטרות והיעדים? מדוע שונתה הסיבה ליציאה למתקפה מספר רב של פעמים בהתאם להישגים של הימים שחלפו?
  2. כיצד יכול להיות שלפחות מחצית מההרוגים ברצועת עזה אינם לוחמים (ע"פ נתוני הצבא)?
  3. כמה כסף מרוויחה התעשיה הצבאית בישראל ממכירת מערכות נשק בעקבות כל מבצע צבאי?
  4. בכמה כסף יוגדל תקציב משרד הבטחון על חשבון תקציבי הבריאות, הדיור והרווחה של אזרחי ישראל?
  5. למה התקשורת, פוליטיקאים והשיח הציבורי עוסקים בישובי הדרום ובמצוקות שלהם רק בעת לחימה ובשאר הזמן נותרת דממה?
  6. האם הסכם הרגיעה יכלול אלמנטים כמו צימצום המצור על הרצועה והעברת סחורות?
  7. למה יש מצור על עזה? האם המנהרות הן תולדה של המצור?
  8. האם כל "הישגי" המתקפה לא יכלו להיות מושגים בדרך אחרת? האם מדינת ישראל מבינה רק כוח?
  9. האם זה מקרי שהאזרחים ההרוגים בישראל הם מקבוצות מיעוט מוחלשות?
  10. על מה נעצרו מעל 1,000 תושבי ישראל במהלך ימי הלחימה, ביניהם למעלה מ-200 קטינים?
  11. מדוע שוררת דממה ציבורית בנוגע לתקיפות גזעניות של אזרחים ישראלים?
בזמן שאנו צועדים ברחוב אנו מזכירות לנו ולכן שאנו יודעות לשאול שאלות. היכולת קיימת בנו. בואו ננצל אותה גם בשביל לשאול שאלות קשות יותר!